אבא שלי, ברוך, ניצול שואה. הוא סיפר לי שעל מנת לשמור על שפיות, ולהתגבר על הרעב הנורא, הוא וחבריו באושויץ היו "מבשלים ואופים" בדימיונם.
לפני כשנה, הוא סיפר לי על אחד מחלומותיו. חלום הלחם. לא סתם לחם אלא לחם אפוי עם נקניק בפנים.
בשנה שעברה,הגשמתי לאבא היקר שלי את חלומו.
מרגש, מצמרר ויפה!
השבמחקבהצלחה בבלוג החדש :)